לפניי בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט מ' יפרח), בהן נדחתה בקשה להורות למשיב להפקיד לאלתר "מסמכי מקור" בתיק בית המשפט (החלטה מיום 7.11.2012) וכן נקבע כי בדיקתם של מסמכים אלה על-ידי מומחה מטעם המבקשים תיערך בנוכחותו של נציג המשיב ותתועד בוידיאו (החלטה מיום 25.11.2012).
1. בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מתבררת תובענה שהגישו המבקשים נגד המשיב, עורך-דין במקצועו, בה נטען כי ביצע כלפיהם מעשי מרמה במסגרת תפקידו כנאמן וכמנהל נכסי מקרקעין שהיו בבעלות המבקשת 1 ואימה המנוחה. המבקשים 5-1 הם יורשיה של האם המנוחה והמבקשת 6 היא חברה שהתקשרה עימם בהסכם לרכישת אותם הנכסים. בהחלטתו מיום 28.3.2012 התיר בית המשפט קמא לחקור את המבקשים 1 ו-5 במקום מושבם בצ'ילה, ובקשת רשות ערעור שהגיש המשיב על החלטה זו נדחתה על-ידי ביום 8.5.2012 (רע"א 2772/12). בהתאם לכך, נחקרו המבקשים 1 ו-5 בצ'ילה בחודש יולי 2012 ובמהלך חקירתם הציג המשיב מסמכים שהיו בידיו ובהם, כך נטען, ייפויי כוח מקוריים שניתנו לו בשנת 1983 מטעם המבקשת 1 ומטעם אימה המנוחה וכן הסכם מכר לגביו נטען כי נערך באותה השנה ולפיו רכש המשיב את הנכסים נושא התובענה (להלן: מסמכי המקור). המבקשים, מצידם, עתרו לכך שהמשיב יפקיד את מסמכי המקור בתיק בית המשפט ובמהלך הדיון אכן הורה בית המשפט כי כל מסמכי המקור יופקדו בתיק בית המשפט "עד ישיבת ההוכחות הבאה בישראל".
2. טרם שמילא המשיב אחר הוראתו האמורה של בית המשפט, הגישו המבקשים ביום 4.9.2012 בקשה להורות לו להפקיד לאלתר בתיק בית המשפט את מסמכי המקור המצויים ברשותו ובחלוף כשבוע הגישו המבקשים בקשה נוספת, בה עתרו להגשת שלוש חוות דעת של מומחים מטעמם, ובהן חוות דעתו של מומחה פורנזי (להלן: המומחה) לעניין הסכם המכר משנת 1983. בהקשר זה עתרו המבקשים להורות למשיב להעמיד את מסמכי המקור לרשות המומחה על מנת שיוכל לבודקם במעבדה מוסמכת. בעקבות דיון בבקשה שקיים ביום 6.11.2012 התיר בית המשפט למבקשים להגיש את חוות הדעת מטעם המומחים אך בהחלטה נוספת שניתנה למחרת היום (7.11.2012), דחה בית המשפט את הבקשה להורות למשיב להפקיד לאלתר את מסמכי המקור בתיק בית המשפט, בקובעו כי אין עילה להקדמת המועד שנקבע להפקדתם וכי נוכח היותם של המסמכים "מהותיים ובעלי ערך מרכזי בתיק" עדיף "לצמצם סיכונים" ולהותירם במשמורת אצל בא-כח המשיב ולא בכספת בית המשפט. לצד זאת קבע בית המשפט כי אין באמור כדי למנוע מן המומחה לעיין במסמכי המקור במשרדו של בא-כח המשיב (להלן: ההחלטה הראשונה).
3. המבקשים הגישו בקשה לעיון מחדש בהחלטה הראשונה ועתרו להורות על העברת מסמכי המקור למומחה מטעמם, לצורך ביצוע מכלול הבדיקות הנדרשות במכון למדע פורנזי בירושלים לשם הגשת חוות דעתו. המשיב, מצידו, התנגד לבקשה ולחלופין הציע כי בית המשפט יקבע כללים שיסדירו את אופן בדיקתם של מסמכי המקור. לאחר שהצדדים הגישו הודעות נוספות מטעמם, בהן העלו טענותיהם בקשר לאופן בדיקת המסמכים, קבע בית המשפט קמא בהחלטתו מיום 25.11.2012 כי מסמכי המקור שבדיקתם מבוקשת יועברו אל המומחה לצורך הכנת חוות דעתו. בית המשפט הוסיף וקבע כי בדיקת המסמכים תיערך "בנוכחות (פאסיבית) של נציג מטעם המשיב"; כי הבדיקה תתועד בוידיאו; וכי תנאי מוקדם להעברת המסמכים הוא התחייבות המבקשים לכך שככל שייגרם נזק למסמכים לאחר שהופקדו בידי המומחה, הם יהיו מנועים מלטעון כנגד קבילות העתקו של המסמך שיינזק, והעתק זה ייחשב כמסמך מקורי ואותנטי (להלן: ההחלטה השנייה).
4. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, בה טוענים המבקשים כי שתי ההחלטות מיום 7.11.2012 ומיום 25.11.2012, מנוגדות להלכה הפסוקה ומתעלמות מנסיבותיו החריגות של המקרה דנן. לעניין ההחלטה הראשונה טוענים המבקשים כי יש להורות על הפקדת מסמכי המקור בתיק בית המשפט לאלתר וזאת מכוח "כלל הראיה הטובה ביותר". לטענתם, אין להמתין עם הפקדת המסמכים בתיק בית המשפט עד לישיבת ההוכחות הבאה הקבועה לחודש אפריל 2013, נוכח היותם של מסמכי המקור ראיות מהותיות הממלאות תפקיד מרכזי בתובענה ונוכח החשש שהמשיב ינסה לבצע במסמכים "התאמות" לתמיכה בגרסתו. אשר להחלטה השנייה, טוענים המבקשים כי התנאים שהציב בית המשפט קמא לצורך בדיקת המסמכים פוגעים פגיעה קשה ביכולתם להוכיח את טענותיהם בדבר זיוף הסכם המכר. לטענת המבקשים, התשתית העובדתית הקיימת בעניין מסמך זה מעוררת ספק רב באשר למהימנותו ולאותנטיות שלו ועל כן היא מחייבת את בדיקתו ללא כל תנאי או הגבלה. בהקשר זה מציינים המבקשים כי מנהל המכון למדע פורנזי הסתייג מן התנאים שאותם קבע בית המשפט בציינו כי בדיקות המעבדה אינן נעשות בנוכחות איש, למעט צוות המעבדה. המבקשים מוסיפים וטוענים כי התנאים שנקבעו לצורך ביצוע הבדיקה הם קיצוניים, בלתי סבירים, פוגעים בסדרי עבודתו של המומחה ומטילים דופי במקצועיותו ובמומחיותו. עוד נטען כי ההסדרים שנקבעו הינם חסרי תקדים וייכפו על המומחה לחשוף את שיטת עבודתו, את האמצעים הטכנולוגיים המשמשים אותו וסודות מקצועיים נוספים.
5. המשיב טוען, מצידו, כי ההחלטה הראשונה, העוסקת במועד שנקבע להפקדת מסמכים בתיק בית המשפט, באה בגדרו של סעיף 1(1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט) ועל כן אין ליתן רשות ערעור עליה. לחלופין, טוען המשיב כי מדובר בהחלטה בעלת אופי דיוני מובהק הנתונה לשיקול דעתה של הערכאה שבפניה מתברר ההליך ובית המשפט שלערעור אינו נוטה להתערב בה. המשיב מוסיף וטוען כי ההחלטה הראשונה מוצדקת גם לגופה, שכן קיים חשש כי הוצאת מסמכי המקור ממשמורתו של בא-כחו נועדה לפגוע בהם. עוד טוען המשיב כי אין כל חובה שבדין להפקדת מסמכי המקור וכי המבקשים כלל לא הוכיחו שייפגעו אם המועד שנקבע להפקדת המסמכים יוותר בעינו. אשר להחלטה השנייה הקובעת את סדרי עבודתו של המומחה הפורנזי, טוען המשיב כי לפני כשנתיים קבע בית המשפט קמא הסדרים דומים בכל הקשור לעבודתו של מומחה לזיהוי כתב יד שמונה מטעם המבקשים לצורך בדיקת ייפויי הכוח שהציג המשיב. בהקשר זה נטען כי חרף התנגדותם של המבקשים, בוצעה בדיקת יפויי הכוח בסופו של דבר בנוכחות נציג מטעמו ומומחה כתב היד לא הביע כל טרוניה בחוות דעתו בהקשר זה. בנוסף טוען המשיב כי סוגיה זו נתונה אף היא לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית ולטענתו הסדרי הבדיקה אותם קבע בית המשפט הם מאוזנים ומתחייבים מנסיבות העניין. בכל הנוגע לחשש שהעלו המבקשים לפגיעה בסודותיו המקצועיים של המומחה, טוען המשיב כי נוכחות נציגו תהא פסיבית בלבד; כי הוא מתחייב שלא לצלם ניירות עבודה של המומחה או שיחות בינו ובין עמיתיו; כי הוא מתחייב שלא ייעשה בצילום הבדיקה שימוש החורג מהליך זה; וכן כי הוא מסכים שיינתן צו לפי סעיף 23(א) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 אשר נועד להבטיח כי סוד מסחרי שהתגלה בהליך משפטי לא יפורסם.
6. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, על נספחיהן, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. עוד החלטתי לקבל את הערעור בכל הנוגע להחלטה השנייה שעניינה קביעת סדרי עבודתו של המומחה, כפי שיפורט להלן.
אקדים ואומר כי נוכח הוראותיו של סעיף 1(1) לצו בתי המשפט קיים למצער ספק אם יכולים המבקשים לנקוט בדרך הדיונית בה נקטו ולבקש רשות לערער על ההחלטה הראשונה. יחד עם זאת, גם אם אניח לטובתם כי דרך זו פתוחה בפניהם, אין בכך כדי לסייע להם. זאת, משום שההחלטה עליה נסובה הבקשה בהקשר זה היא החלטת ביניים העוסקת בניהול הדיון ובאופן הפעלת סדרי הדין. בהחלטות מעין אלה, כפי שטען המשיב בצדק, מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב וערכאת הערעור תימנע מלהתערב בהן למעט במקרים חריגים שהמקרה דנן אינו נמנה עמם (ראו והשוו רע"א 5528/10SF WING OVERSERAS REAL ESTATE INVESTMENTS LTD נ' יניב, פיסקה 8 (26.7.2010)). במסגרת חקירתם של המבקשים 1 ו-5 בצ'ילה ביום 24.7.2012 קבע בית המשפט קמא כי מסמכי המקור יופקדו בתיק בית המשפט עד לישיבת ההוכחות הבאה שתיערך בישראל. ישיבה זו צפויה להתקיים בחודש אפריל הקרוב וכפי שהובהר, בשלב זה מצויים המסמכים במשמורתו של בא-כח המשיב ולמבקשים ניתנה האפשרות להעמידם לבדיקתו של מומחה מטעמם (בכפוף למגבלות שקבע בית המשפט, אליהן אתייחס להלן). בנסיבות אלה, אין כל הצדקה להתערבותה של ערכאת הערעור בהחלטת בית המשפט אשר לא ראה מקום להורות על הקדמת מועד הפקדתם של מסמכי המקור בתיק בית המשפט.
7. אשר להחלטה השנייה. החלטה זו ביקשה לאזן בין זכויות הצדדים בתובענה כך שמחד גיסא תתאפשר העברה של מסמכי המקור המצויים בידי המשיב לבדיקתו של מומחה פורנזי מטעם המבקשים, טרם הצגתם כראיה מטעמו בשלב ההוכחות, ומאידך גיסא יינתן מענה לחשש שהביע המשיב כי ייגרם נזק למסמכי המקור במהלך הבדיקה, בהיותם מסמכים מהותיים המהווים ראיות מרכזיות בהליך דנן. לצורך הגשמת תכליות אלו, די היה לטעמי בתנאי המוקדם שאותו קבע בית המשפט קמא, לפיו יתחייבו המבקשים לפני שיועברו המסמכים למומחה כי "אם מסיבה כלשהי ייגרם נזק כלשהו למסמך מקורי כלשהו לאחר מועד הפקדתו בידי המומחה - יהיו המבקשים מנועים מהעלאת כל טענה שהיא נגד קבילות העתקו של המסמך שיינזק ולא זו בלבד אלא שהעתק של מסמך שיינזק - ייחשב מסמך מקורי ואותנטי לכל דבר ועניין". בהצבתו של תנאי זה יש כדי לאיין את החשש העיקרי שהביע המשיב מפני פגיעה במסמכים, ולצד זאת יש בו כדי להבטיח שמירה על חשאיות שיטות עבודתו וסודותיו המקצועיים של המומחה. התנאים האחרים שאותם קבע בית המשפט קמא - נוכחותו של נציג מטעם המשיב בעת עריכת הבדיקה וכן תיעוד הבדיקה בוידיאו מהווים בעיניי נקיטת אמצעי-זהירות ביתר, העלולים להתפרש כהטלת דופי מראש ושלא לצורך באמינותו של המומחה המקצועי ומכל מקום אינם נדרשים להשגת האיזון בין המטרות שביקש בית המשפט להשיג בקובעו את תנאי הבדיקה (ראו והשוו רע"א 2984/10 גליצנשטיין נ' מדינת ישראל, פיסקה 10 (1.2.2012)). משכך, אני סבורה כי דינם של תנאים אלה להתבטל. הפועל היוצא מכך הוא כי בא-כח המשיב יעביר את מסמכי המקור אל המומחה במישרין, בכפוף לקבלת התחייבותם של המבקשים המפורטת לעיל. נציג של המשיב לא יהיה נוכח בבדיקה והיא לא תתועד בוידיאו. למען הסר ספק מודגש ומובהר כי גם המבקשים או מי מטעמם לא יהיו נוכחים בעת הבדיקה ועם סיומה יוחזר המסמך על ידי המומחה ישירות לידי בא-כח המשיב.
בא-כח המבקשים יעביר העתק החלטה זו למומחה על מנת לוודא כי נהלי הבדיקה שנקבעו לעיל יקויימו כלשונם.
8. סיכומם של דברים, הערעור מתקבל בחלקו בהתאם לאמור בפיסקה 7 לעיל.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתן היום, ב' באדר התשע"ג (13.2.2013).
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. גק
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il